כיצד לחשב פיצויי אלמנה 

טלאל סבייחי קפח את חייו בתאונת דרכים והותיר אחריו אלמנה צעירה ללא ילדים.

האלמנה, כאותר סבייחי, פנתה לבית המשפט המחוזי בחיפה בתביעת פיצויים נגד חברת הפניקס,מבטחת המשאית בה נהג המנוח.

השופט יצחק כהן, שבפניו הובאה התביעה, העריך כי תמיכת המנוח ברעייתו, לו נותר בחיים, הייתה מגעת ליותר ממיליון ש"ח.

סכום זה ביקשה האלמנה לקבל מהפניקס, כמקובל במשפטי נזיקין ותאונות דרכים, בתשלום חד פעמי, מיד עם תום המשפט.

לכך התנגדה הפניקס. האלמנה בת 23 בלבד ונותרה ללא ילדים. קיים סיכוי סביר שהיא תינשא שנית בעתיד. לאחר נישואיה בשנית, תמיכת הפניקס באלמנה לא תידרש יותר.

מחלוקת זו נוגעת לדרך פסיקת פיצויי נזיקין במשפט הישראלי.

הדרך בה נקטו בתי המשפט עד כה, הייתה לפסוק פיצויים כמקשה אחת ולא בתשלומים עיתיים.

דרך זו ישימה בקלות יחסית, כאשר מדובר בפסיקת פיצויים עבור נזקים שנגרמו לניזוק, עד ליום מתן פסק הדין.

אולם היא קשה מנשוא כאשר מדובר בנזקי הניזוק עבור התקופה שלאחר מתן פסק הדין.

כאן מוטל על השופט לחזות את עתידו של הניזוק.

כך לדוגמא, על השופט לשער מהי תוחלת החיים של הניזוק כדי לחשב מהי התקופה עבורה הוא זכאי לפיצויים.

אם תחזית השופט תתברר בדיעבד כקצרה מדי, ייוותר הניזוק בנכותו ללא תמיכה ופרנסה.

אם התחזית תהיה ארוכה מדי, יימצא כי המזיק שילם פיצויים עבור פרנסת הניזוק לתקופה בה הניזוק לא בחיים יותר.

הדעת הייתה נותנת, כי כאשר מתברר שההשערות מוטעות, יהיו בעלי הדין רשאים לפנות לבתי המשפט כדי לתקן את סכום הפיצויים.

אלא שבתי המשפט קבעו כי בפסק דינו מסיים השופט את תפקידו אחת ולתמיד. לא ניתן יותר לפנות אל בית המשפט גם אם יתברר שתחזיותיו לגבי העתיד היו שגויות.

היו גם מקרים בהם הניזוק קיבל את מלוא הפיצויים והשקיעם בהשקעה בלתי מוצלחת. בכך נשבר מטה לחמו.

מסיבות אלה ונוספות יצאו שופטים ומלומדים רבים חוצץ נגד חוסר הצדק שבפסיקת הפיצויים בתשלום אחד.

בפועל, לצד הביקורת, השיטה נותרה בעינה .

על רקע כל אלה, בולט השימוש הראשוני שעשה השופט יצחק כהן, בפסיקת פיצויים עיתיים, כדרך לפתור את הקשיים וחוסר הצדק, שיצרה שיטת פסיקת הפיצויים הקיימת.

לדעת השופט כהן, בדרך פסיקת תשלומים עיתיים, האלמנה תזכה למלוא הפיצויים המגיעים לה עבור הפסדי התמיכה, ואף לא יתעורר הצורך להיגרר לבדיקה הבלתי נעימה של סיכוייה להינשא.

אף חברת הביטוח לא תעמוד בפני האפשרות שהאלמנה תזכה להפסדי תמיכה שאינם מוצדקים אם תינשא בשנית.

שיטת התשלומים העיתיים תמנע גם את החששות כי האלמנה, כאישה צעירה, לא תדע לטפל כראוי בסכום כסף גדול שתקבל, או כי תיחשף ללחצים מצד משפחתה שלה, או מצד משפחת בעלה המנוח, לחלוק עמם בכספים שתקבל, שהרי כולם שותפים עמה גם לאסון הכבד שפקד אותה.

אכן קיימת אפשרות, שפסיקת תשלומים עיתיים תחייב את הצדדים להעסיק את בית המשפט בעתיד במשפטים נוספים. אולם לדעת השופט, בסופו של דבר, אם האלמנה תינשא, יחייב הדבר דיון אחד. אפילו לא ניתן יהיה למנוע אותו, עדיף שהצדדים יקיימו אותו על פני האפשרות שיעשה חוסר צדק גדול עם האלמנה.

השופט הודה כי קיים גם חשש, שפסיקת תשלומים עיתיים, תביא את האלמנה לידי היסוס מלבוא בברית נישואין בעתיד. אך במכלול השיקולים משקל חשש זה נמוך. חזקה על האלמנה שרצונה להיות אם, יגבר על השיקול הכספי הצר והמצומצם.

השופט היה ער גם לעובדה כי מדובר בתקופת תשלומים ממושכת. עלול להיווצר מצב בו מבטח פרטי, לא יוכל לקיים את חובת התשלום, לאורך תקופת זמן כה ארוכה.

אולם השופט מזכיר כי מדובר במבטחת בביטוח חובה. אם חלילה ייקלע המבטח הפרטי לחוסר יכולת פרעון, תעבור חובת ביצוע התשלומים ל"קרנית", שהיא גוף סטטוטורי. אין אם כן חשש, שהאלמנה תמצא עצמה בעתיד מול שוקת שבורה.

על רקע כל אלה, פסק השופט כהן, כי הפניקס חייבת לשלם לכאותר סבייחי את הפסדי התמיכה המגיעים לה אחת לשנה, עבור 12 חודשים מראש.

ניתן יהיה לבחון את המצב מחדש, אם בעתיד תבוא סבייחי בברית נישואין או אם תיצור קשר תלות עם אדם, שניתן יהיה לראות בו ידוע בציבור.

לכל תשלום שישולם על ידי הפניקס לסבייחי, יתווסף שכ"ט עו"ד בשיעורו על פי החוק.
מסמך 294

לתשומת לבכם: פסק הדין התהפך בערעור בעליון.